האתר נבנה בידי סרגיי מליך
למערכת תגובות יש לגלגל לתחתית הדף
תוכן עניינים
חיילי צבא כורש בכיבוש בבל
גלות בבל ותקופת בית שני
רקע: היציאה לגלות
לקראת סוף המאה ה-7 לפני הספירה עולה בבל וכובשת את האיזור כולו והיא מבקשת לשעבד גם את ממלכת יהודה.
מלכי יהודה באותה תקופה החליטו למרוד בבבל ביחד עם מצרים. מרד זה נכשל ונבוכדנצר מלך בבל מגלה את היהודים לבבל.
היציאה לגלות נעשתה בשני גלים:
-
גלות יהויכין (597-) - המלך ומשפחתו ועלית העם (הנביאים, הסופרים, הכוהנים, המשוררים)
-
חורבן בית המקדש הראשון (586-) - נבוכדנצר מחריב את ירושלים ובית המקדש ומגלה את כל העם.
שארית הפליטה שנותרה בירושלים לאחר החורבן גלתה למצרים בעקבות רצח גדליהו בן אחיקם, המלך היהודי לאחר החורבן
מעמד היהודים בבבל (597- עד 586-)
כאשר גלו תושבי יהודה לבבל, היו כבר עשרות אלפי יהודים גולים בבבל (מגלות ממלכת ישראל וכן מגלות יהויכין).
הגולים החדשים מיהודה היו הדוקים בדתם, חדורי גאווה דתית ולאומית, ולכן הם לא התבוללו בסביבה האלילית בבבל.
הם אפילו השפיעו על היהודים בבבל וחיזקו את אמונתם היהודים. זאת מכיוון שלגלות יצאה הנהגת העם.
מאפייני גלות בבל
-
לא התבוללו, אדוקים בדתם
-
השפיעו על היהודים שכבר היו בגלות
-
הביעו געגועים לציון
-
חיו באיזורים פוריים
-
קיימו יחסים טובים עם הסביבה
מצבם של היהודים בבבל
מצבם של הגולים בבבל היה טוב. נבוכדנצר הניח להם להתיישב במקומות הפוריים ביותר במדינה, ליד הנהרות במסופוטמיה.
לא נמנע מהם להתארגן באופן עצמאי ולשמור על אורך חיים דתי יהודי.
נבוכדנצר לא הושיב נכרים בירושלים.
מצבם הכלכלי של הגולים לא היה גרוע מזה שבארץ ואף טוב יותר.
הייבול שגדל בבבל היה טוב יותר מזה שגדל ביהודה.
באיזור ההתיישבות של הגולים ניתן היה למצוא עבודה בקלות ואפילו חלק מהגולים התעשרו.
בעקבות חורבן בית המקדש והיציאה לגלות חלו שינויים בתחום הדתי. בארץ ישראל, כל זמן שבית המקדש היה קיים, הוא היה מרכז החיים הדתי והלאומי של עם ישראל.
בבית המקדש נפגש כל העם לפחות 3 פעמים בשנה (בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות). עיקר הפולחן היה הקרבת קורבנות והכוהן הוא זה שהיה מקריב את הקורבן.
הכהנים שמרו את סודות הפולחן לעצמם כדי לשמור על מעמדם העליון בעם.
הנביאים היו מנבאים את נבואותיהם בשער הכניסה לבית המקדש. לאחרן החורבן והיציאה לגלות, היה צריך למצוא תחליף להקרבת הקורבנות ולמצוא דרכים חדשות להמשיך ולקיים את הפולחן לה' בגלות, וללא בית מקדש ולכן הלכו והתפתחו התפילות כעבודת ה' העיקרית ונבנו בתי תפילה.
בגלל המצב הטוב של הגולים בבבל, המשורר מפחד לשכוח את ירושלים ולכן הוא נוקט לשון שבועה
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"
גולי יהודה שגלו לבבל מצד אחד למרות החורבן והיציאה לגלות, תמונתם לא התערערה ולהפך, לחלק מהגולים האמונה התחזקה מכיוון שלבבל הגיעו מנהיגי האומה.
הנמהיגים הבבלים איפשרו ליהודים להתיישב יחד באיזורים מוגדרים בבבל שאיפשרו להם להמשיך ולקיים את אורך חייהם היהודי למרות החברה האלילית הסובבת.
מצבם של גולי בבל בנקודות
-
המצב הדתי
- קהילה דתית עצמאית
- האמונה המונותאיסטית מתחזקת
- בתי תפילה קמים
- מתחילים לקדש את יום השבת, ימי צום ואבל נקבעים
- תורת הגמול, כלומר גמול לדורות
-
המצב הכלכלי
- אדמה פוריה
- פרנסה טובה לבעלי מלאכה
- היו יהודים שהתעשרו
- לחלק מהגולים היו משרתים ועבדים
-
המצב הלאומי
- חופש דת
- יחסים טובים עם הסביבה
מנהיגי הגולה
מנהיגי הגולה היו "זקני יהודה" כלומר ראשי בתי האבות.
המלך יהויכין נחשב עדיין כמלך יהודה
צומות לזכר החורבן
- י' בטבת - תחילת המצור בירושלים
- יז' בתמוז - פריצת המצור על ירושלים
- ט' באב - חורבן הבית
- ג' בתשרי - צום גדליה (נרצח ב-א' בתשרי אך זהו ראש השנה)
הגליל של כורש
כיבוש כורש
בשנת 539 לפני הספירה, כובש כורש מלך פרס את בבל ומכניע אותה.
כעבור שנה מפרסם כורש הצהרה שבה הוא מודיע על המדיניות החדשה שלו כלפי העמים הכבושים.
על תוכן ההצהרה ניתן ללמוד משני מקורות:
- ספר עזרא
- כתובת חקוקה על אבן שנמצאה באיזור בבל ונקראת הגליל של כורש
מדיניותו של כורש
-
מדיניות סובלנית
- מיסים מופחתים
- שלטון מקומי
- חופש דת
המדיניות עד מדיניותו של כורש הייתה גלות, אך כורש מאמין במדיניות סובלנית והוא רוצה למנוע מרידות.
הוא מחזיר את כל העמים שהוגלו בחזרה למולדת ומאפשר לעמים להקים את מבני הדת והכלים של הדת וזאת בכדי לקבל את אהדת העם ולמנוע מרידות.
-
אמונה פוליטאיסטית
אמונה באלים רבים. פירושה שלכל עם יש את האל שלו.
אם כבשת איזור מסוים או אם עברת לאיזור אחר אז היית מחוייב לאל של אותו איזור.
אמונתו של כורש הייתה שאם הצליח לכבוש אזור, האל של אותו איזור עזר לו בכיבוש.
הצהרת כורש
גורמים
- המדיניות הסובלנית של כורש
- האמונה הפוליטאיסטית
- מבקש לרכוש את אהדת הכוהנים (המעמד העליון)
- מניעים פוליטיים - מבקש להתקבל כיורש חוקי
תוכן
- מאפשר לעם לשוב לירושלים על מנת לבנות בית מקדש
- מי שאינו מעוניין לעלות וליטול חלק בבניית בית המקדש רשאי לעזור בתרומות ונדבות
- כורש עוזר במימון בית המקדש
- החזרת כלי פולחן לבית המקדש
החזרת כלי המקדש
מאפייני העליה
גל עליה ראשון
- 40 אלף עולים
- הנביאים פירשו את הצהרת כורש כאות מה' וזה סימן לגאולה קרבה
- כורש נתפס כמשיח
המנהיגים
- זרובבל בן שאלתיאל - נכדו של יהויכין
- יהויכין בן יהוצדק
- ששבצר
ההנהגה מתקבלת כהנהגה הלגיטימית בגלות.
ההנהגה קמה ראשונה לעלות (הכוהנים, הנביאים והמשוררים) ומכיוון שההנהגה הגיבה בהתלהבות לעלות, הם מושכים איתם את יתר העם.
קשיי שבי ציון
שבי ציון נתקלו במספר קשיים:
- התיישבות - היה קשה לחזור למקום מושבם מפני שהאיזור התמלא בזרים.
- פוליטית - הבבלים שהתיישבו בארץ בזמן הגלות יצרו בעיות פוליטיות.
השומרונים שלא הוגלו, שמרו על הפולחנים המקוריים אך הם לא התקבלו לארץ. הם מתנגדים לשלטון לא שלהם.
- כלכלה - המון שטחים לא עובדו בתקופת הגלות והפכו לשדות בר.
הייבולים של שבי ציון לא הצליחו והם היו במצב כלכלי קשה.
מיהו יהודי?
השקפה א':
- מוצא - שנולד להורים יהודים
- טריטורי - מי שנולד ביהודה
השקפה ב':
השומרונים נחשדו בנישואי תערובת מהאשורים ושארית הפליטה ולכן הם לא צריכים להכנס לארץ.
לעומת זאת, השומרונים טוענים כי הם אלו שלא הוגלו והמשיכו לקיים את אותו פולחן עוד מימי דוד ושבי ציון הם אלו שחזרו עם דת אחרת.
העיכובים בבנית בית המקדש
הגורמים:
-
"צרי יהודה" מפריעים לבניית בית המקדש
- השומרונים - צאצאים של האשורים
- "דלת העם" - שארית העם
- עמים זרים (אדומים, עמונים, מואבים)
-
המצב הכלכלי
נוצרה מחלוקת בעם: אלו שביקשו לדחות את בניית בית המקדש עד שיפור המצב הכלכלי כדי לבנות בית מכובד
מול החלק השני של העם ואיתם הנביאים שדרשו לבנות את בית המקדש באופן מידי מכיוון שזו המשימה שלשמה הם חזרו לירושלים, וזוהי שליחות שה' מטיל על העם באמצעות הצהרת כורש.
הגורמים לחידוש בניית בית המקדש (522-)
- דרייוש מוצא את התזכיר של כורש ומאשר את המשך הבניה
- על פי הצו הוא עוזר במימון הבניה
- הנביאים חגי וזכריה מעודדים את העם לחדש את הבניה
- המדיניות הסובלנית של דרייוש
- תקופה של מרידות ברחבי האימפריה
- דרייוש מבקש למנוע מרד בירושלים ולקבל את תמיכת היהודים
- מדיניותו הסובלנית של כורש
השלמת בניית בית המקדש העניקה לירושלים מעמד מיוחד, מעמד של עיר מקדש.
המקדש והכוהנים היו פטורים מתשלום מיסים.
השלמת המקדש החזירה לכהנים את המעמד הגבוהה בעם. מעמד זה התחזק אף יותר עקב הקשרים הכלכליים שהיו לכהנים עם עמי הסביבה וגם עקב העלמותם של הנביאים בתקופה זו.
מפת איזור מסופוטמיה
מושגים בפרק
- גדליה בן אחיקם
-
שר בכיר ביהודה בימי המקדש הראשון, וכנראה הממונה על הבית.
גדליה ובני משפחתו סברו כי יש להכנע לבבל ולא למרוד בה, וכנראה זו הסיבה שבגללה מינו אותו הבבלים לאחראי לאוכלוסייה שנותרה ביהודה.
ישמעל בן נתניה רצח את גדליה ב-א' בתשרי. גליה נרצח כנראה מפני שלא היה מבית המלוכה, או מפני שהרצח היה ניסיון מרידה בבבל.
לרצחו יש יום צום - ג' בתשרי
- נבוכדנצר
-
מלך בבל שהחריב את בית המקדש הראשון והגלה את אנשי יהודה
- יהויכין
-
מלך 3 חודשים ביהודה בשנת 598 לפני הספירה, והוגלה לבבל על ידי נבוכדנצאר בגלות יהויכין
- מסופוטמיה
-
ביוונית: "בין הנהרות".
כינוי לאיזור שבין הנהרות פרת וחידקל.
במסופוטמיה שכנו שתי ממלכות: אשור בצפון ובבל בדרום.
- תורת הגמול
-
כאשר האבות חוטאים, בניהם, נכדיהם וניניהם נענשים כמו האבות.
לאחר הגלות אמנם הם נענשים בעולם הזה, אך בעולם הבא הם יתוגמלו על עבודת ה'.
- זרע הקודש
-
משפחה קדושה שאין ממנה יוצא ואין בא, כלומר ללא נישואי תערובת
- כתובת הגליל
-
כתובת בצורת גליל עשוי חומר. הכתובת כתובה בכתב יתדות ומתייחסת לכיבוש בבל בידי כורש בשנת 539 לפני הספירה.
- כתב יתדות
-
כתב שהתפתח בממלכת שומר שבמסופוטמיה בתחילת האלף ה-3 לפני הספירה.
את כתב היתדות כתבו בדרך כלל על חומר רך באמצעות קולמוס (כלי כתיבה). קצה הקולמוס היה משולש, ובעת נעיצתו בחומר נוצרה צורת יתד ומכאן שמו של הכתב.
איור של בית המקדש השני
תקופת עזרא ונחמיה
קשיי היישוב בארץ לאחר חנוכת בית המקדש
הקשיים של היישוב לאחר חנוכת בית המקדש ה-2 (שנקראים גם "ימי הקטנות") הם:
- אכזבה וייאוש - מהנבואות השגויות של עזרא ונחמיה בקשר למצב הכלכלי לאחר בניית בית המקדש
- גדל עול המיסים
המקדש כמרכז החיים היהודיים
המקדש בירושלים היה שונה ממקדשים אחרים בכך שנתמך על יד העם כולו.
בית המקדש היה מקום מקודש ומוגן, ולכן נשמרו בו כספי יתומים ואלמנות וכספי המעמדות העליונים - הכהונה והאצולה.
מעמד חשיבותו של בית המקדש הייתה בעובדה שרוב העם היהודי לא ישב בארץ ישראל והיהודים נפגשו אלו עם אלו בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) וכך היה המקדש למקום המאחד את כל העם, כלומר הייתה לו חשיבות לזהות הלאומית.
בבית המקדש ניתנה תרומה של מחצית השקל. תרומה זו נועדה לאחזקת המקדש ולצרכים אחרים של העיר ירושלים, אך היא גם ליכדה את היהודים. בנוסף לכך, קיימו את מצוות העליה לרגל שבה העולים הביאו מתנות ותרומות למקדש ולכהנים ופנו לשמוע דברי חכמים.
מרכזיותו של בית המקדש
המעמד הפוליטי - החזיר לכהנים את המעמד הגבוה בעם. הפך את הכהן הגדול למנהיג דתי ופוליטי וזה שמייצג את העם כלפי חוץ.
לכוהנים שקיימו קשרי חברה ותרבות עם העמים הזרים הייתה השפעה פוליטית ותרבותית על העם כולו.
עליית עזרא (458-)
כ-60 שנה לאחר חנוכת בית המקדש עזרא עלה.
גורמים לעליה:
- כמיהה לציון ורצון לשוב
- התחזקות האמונה
- מרידות באיזור מצריים
- המצב בארץ
- נישואי תערובת וסכנת התבוללות
- התרופפות בקיום המצוות
התואר סופר והיותו של עזרא ממשפחת כהנים והיותו פקיד, מסבירה מדוע קיבל עזרא כתב מינוי מידי המלך הפרסי שעליו הוא יכול היה להסתמך כאשר הגיע ליהודה.
עזרא עלה ליהודה כדי לתקן את המצב הדתי בארץ ולהשליט את התורה על העם כחוק.
הוא עושה זאת על ידי קריאת התורה לפני כל נעם ומתרגם אותה לארמית בכדי שכל העם יבין. למעשה, עזרא עורך את התורה לכדי ספר אחד.
המצב הדתי-חברתי ביהודה
שתי גישות בקרב שבי ציון
-
אוניברסלית סבלנית
- אפשר להתחתן עם נוכרים
- אין איסור מהתורה להתחתן עם נוכרים (האיסור חל רק על 7 עמי כנען + מואב ועמון)
תומכים:
תוצאות:
- בדלנים (זרע הקודש)
- סגורה, שמרנית
- איסור מוחלט על כל נישואי תערובת
- שמירה על טוהר הדם
- עזרא ונחמיה
- איסור/גירוש נשים נוכריות
עליית נחמיה (445-)
בשנת 445 לפני הספירה נחמיה עולה ארצה.
מלך פרס מעמיד צבא לרשותו. לא רק כדי שידאגו לביטחונו, אלא חיילים שיעמדו לרשותו לאכיפת סמכותו כפחה.
החלטתו של נחמיה לעלות נבעה כתוצאה מידיעות שהגיעו אליו על המצב הקשה בירושלים (משליחים שהגיעו מישראל לפרס) ובעיקר על חומת ירושלים הפרוצה.
דברי השליחים עשו עליו רושם קשה וכך החליט נחמיה לקום ולעלות על מנת בראש ובראשונה לתקן את חומת ירושלים הפרוצה ולתקן את המצב החברתי-דתי.
הוא אוכף את הבניה. פעולה זו זכתה להתנגדות הן מבחוץ מצד צרי יהודה ובנימין והן מבפנים מצד המעמדות העליונים בחברה ומעמדות הכהנים שפחדו למעמדם בעקבות מנויו כפחה.
הוא ציווה על המעמדות העליונים לשמוט את חובות העניים שסבלו מעול המיסים הכבד. מכיוון שהמלך הפרסי פטר את הכהנים מתשלום המיסים, כל עול המיסים נפל על האיכרים וכתוצאה מכך נוצרו פערים כלכליים גדולים.
רבים איבדו את רכושם ונאלצו להלוות כסף או להפוך לעבדים ושפכות.
נחמיה קורא לעשירים למחוק את החובות ולפדות את העבדים. פעולתו החשובה ביותר היא כריתת האמנה.
נחמיה אוסף את העם בירושלים ובמעמד הזה הוא משביע את העם שמעתה והלאה הם מצייתים לחוקי התורה.
למעשה, נחמיה מחדש את הברית בין העם לאלוהיו. משמעות האמנה היא שהתורה הופכת להיות חוקת המדינה.
דמותה של החברה בתקופת עזרא ונחמיה
חנוכת בית המקדש השני ותיקוניהם של עזרא ונחמיה החזירו את מעמדו של בית המקדש כמרכז לאומי ודתי של עם ישראל.
תיקוניהם חיזקו את מעמד הכהנים גם מבחינה דתית וגם מבחינה כלכלית על חשבון צאצאי בני דוד.
ירושלים נחשבת למדינת מקדש.
מלכי פרס פטרו את הכהנים מתשלום מיסים ולמקדש ולירושלים הייתה חשיבות כלכלית דתית ולאומית.
עיקר הפולחן לאל היה הקרבת קורבנות עד תקופת עזרא ונחמיה.
מבחינה דתית ורוחנית, חל שינוי עמוק בתקופת עזרא ונחמיה. החיים הרוחניים התרכזו כעת בקיום המצוות (עיין בערך האמנה) ובלימוד תורה.
בעקבות זאת החלו לקום בתי כנסת בערי יהודה.
בתי הכנסת החליפו את הבמות עליהם הקריבו קורבנות עקב ריכוז הקורבן בירושלים.
בתי הכנסת שימשו כמקום תפילה ולימוד התורה ובעקבות זאת החלו להתפתח התפילות.
נוצר מעמד חדש בעם: מעמד הסופרים. הם היו מורי העם ותפקידם היה להפיץ את התורה, ללמד אותה ולפרש אותה. הם גם היו מחוקקים על מנת להתאים את חוקי התורה לזמנים המשתנים.
מושגים בפרק
- סופר
-
התואר של עזרא.
משמעות התואר שנויה במחלוקת:
- מי שנשא את התואר סופר היה בקיא בתורה והעתיק ספרי תורה
- פקיד גבוהה בממלכה הפרסית
- הגדת האמנה
-
הסכם השבועה בין העם ביהודה לאלוהיו. כל העם כונס ביום זה והסכים כי יוקם שלטון תיאוקרטי.
- תיאוקרטיה
-
צורת שלטון בה המדינה מתנהלת לפי חוקי הדת.
קטע פסיפס המתאר את אלכסנדר הגדול בקרב איסוס
התקופה ההלניסטית
רקע: האימפריה של אלכסנדר הגדול
בשנת 332 לפני הספירה נכבשת ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון.
לאחר מותו של אלכסנדר נערכות מלחמות ירושה (הדיאדונים). ארץ ישראל נכבשת תחילה על ידי בית תלמי ושולטת במשך כ-100 שנים (300- עד 200-).
בשנת 200- נכבשת ארץ ישראל על ידי בית סלווקוס שבראשה עמד אנטיוכוס ה-3.
התרבות ההלניסטית
התרבות היוונית מעמידה את האדם במרכז וזאת בניגוד לתרבות היהודית שמעמידה את האל במרכז.
הדבר בא לביטוי בכמה מישורים:
- בשלטון
אזרחי הפוליס ניהלו בעצמם את הפוליס וקבעו את חוקי חייהם.
לעומת זאת, החוק אצל היהודים מנוהל על פי התנ"ך.
- בתרבות
אידאל היופי עמד במרכז התרבות היוונית.אנשי יוון עסקו בספורט כמו האבקות וזריקת דיסקות.
הם ייסדו את המשחקים האולימפיים שהיו תחילה פולחן לאלים שהיו באולימפוס.
הם פיתחו בית ספר לספורט והוא הגימנסיון,פיתחו את אומנות הספורט והאומנות הפלסטית (ציור, פיסול) שבהם בא לביטוי אידאל היופי של האדם.
- בהשכלה ובמדע
היוונים החלו לפתח את תחומי המדע. כמו כן התחילה להתפתח הפילוסופיה, המתמטיקה והרפואה; כלומר האדם צריך לשאוף להשכיל ולדעת על מנת לממש את היכולות האנושיות לידי ביטוי באופן המושלם ביותר ולהפיק מעצמם את המירב.
אלכסנדר מוקדון ביקש תרבות אוניברסלית שתהיה מורכבת גם מהתרבות היוונית וגם מתרבויות המזרח
התרבות ההלניסטית = תרבות יוונית + תרבות המזרח
אלכסנדר רצה לאחד את העמים והתרבויות שתחת שליטתו.
כור ההיתוך התרבותי של אלכסנדר מוקדון היה שילוב בין התרבות היוונית לבין תרבויות המזרח ועל ידי כך יצירת תרבות חדשה והיא התרבות ההלניסטית.
העתק רומי של הפסל היווני "זורק הדיסקוס", מאת מירון
מאפייני התרבות ההלניסטית
התרבות היוונית מעמידה את האדם במרכז וזאת בניגוד לתרבות היהודית שמעמידה את האל במרכז.
הדבר בא לביטוי בכמה מישורים:
- הפוליס ההלניסטית ביוון
- המוסדות
- שפה
- פסלים
- תחרויות
- פולחן
- הפוליס ההלניסטית במזרח
- כפיפות למלך
- תושבי הפוליס נתיני המלך
- מפקח מטעם המלך על הפוליס
- אין מדיניות חוץ
- מעמד המלך
- מעמד של אל
- מקריבים קורבנות למלך
השוואה בין תרבות יוון לתרבות ההלניסטית
|
תרבות יוון
|
התרבות ההלניסטית
|
הפוליס
|
עצמאות ריבונית
|
אינה ריבונית - כפופה למלך ואין לה מדיניות חוץ
|
מעמד המלך
|
דחייה של המשטר המלכני. שלטון אזרחי הפוליס (דמוקרטיה)
|
המלך במעמד של אל. מקריבים לו קורבנות ומציבים את פסליו.
|
פקידות
|
פקידות-אזרחית. האזרחים הם פעילי השלטון
|
פקידי המלך הם מקורבי המלך ומחשיבים את עצמם כמשרתי המלך
|
הדת
|
כל אזרח יכול להיות כהן. האמונה באלי יוון
|
כהן ממשפחת הכהנים יש שילוב של אלי יוון ואלי המזרח
|
השפה
|
יוונית
|
חלק מהפולייס באימפריה אימצו את השפה היוונית קראו לילדים בשמות יווניים
|
פילוסופיה ומדע
|
היוונים ייחסו למדע חשיבות רבה וקיימו פולחן שבו לומדים על נושא האל לדוגמא: בשביל לרצות את אל הים, חוקרים על הים
|
הוקמו מוסדות הפוליס שעסקו במדע ולכן גם התפתח תחום המדע. לדוגמא: הספריה באלכסנדריה, מצרים.
|
המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם
המפגש של ההלניזם לבין החברה ביהודה מתבצע, אך בזמן ממושך. לא כל התושבים זכו למפגש עם התרבות באותו הזמן. מעמד הכוהנים - שהיה מקושר לאחר הגלות עם מנהיגי העמים הזרים, הושפע מן התרבות שלהם ובכך הביאו איתם מננגים. בעיקר מפני שזוהי בעצם העלית של העם ניתן להניח שבני המעמדות הגבוהים שהיו מקורבים לכוהנים ניסו להתחקות אליהם. רוב האנשים האלו חיו בערים גדולות ולכן הם גם יכלו להשפיע על תושבי העיר, חוץ מהעובדה שהעיר היא מקום מפגש בין בני עמים שונים וסוחרים. תושבים שחיו בכפרים לא קיימו מפגש עם אנשי העיר רבות ולכן מפגש ההלניזם הגיע אליהם אחרי הרבה זמן לאחר ההשפעה על הערים ומכאן כי מיקום גיאוגרפי גם השפיע על המפגש עם ההלניזם.
המאפיינם של המפגש בין תושבי יהודה לבין ההלניזם:
- הקמת ערי פוליס בארץ ישראל
- התיישבות מהגרים
- חדירת הלשון היוונית
- קבלת התרבות ההלניסטית
- קריאה בשמות יווניים לילדים
- לבוש יווני
- חגיגת חגים יווניים
- קיום הפולחן היווני
- הליכה לגימנסיון
- שאיפה לעושר ושליטה
- בנייה ואדריכלות בסגנון יווני
איור הכהן הגדול מקטיר קטורת
הכרת הנהגתה של יהודה בידי השליטים ההלניסטיים
מאז כיבושו של אלכסנדר מוקדון עד סוף שלטונו של אנטיוכוס ה-3, השליטה בארץ הייתה בידי הכהונה הגדולה ומועצת הזקנים.
הכהונה הגדולה עברה בירושה מאב לבן. שושלת הכהונה הגדולה מיוחסת לצדוק הכהן. צדוק הכהן עמד בראשות המקדש שנבנה בידי שלמה המלך.
גם בתקופה ההלניסטית המשיכה הכהונה הגדולה להיות בידי שושלת צדוק הכהן.
הכוהן הגדול חילק את כל התפקידים בבית המקדש והיה אחראי לגביית המיסים מהתושבים.
בית טוביה כדוגמא להלניזם
- שולט על משרה צבאית בעבר הירדן
- בא בקשרי נישואין עם משפחת הכהונה הגדולה כדי לקבל השפעה על השלטון ביהודה
- רושם את מכתביו ביוונית ומודה לאלים
- יוסף בן טוביה שואף לעושר ועוצמה פוליטית. מימוד עצמי [אינדיבידואליזם]
- מקבל את חכירת המיסים מידי המלך סלווקוס אחרי תחרות כוחנית
- השתתף בסעודות חגיגיות בחצר המלוכה ושלח מתנות למלך. מעדיף קידום אישי על פני עזרה לעם
- אימץ את השפה היוונית
- בנה לו בית מפואר
התערערות מעמד הכהונה ביהודה
- מתחיל סכסוך בתוך הכהונה הגדולה בין חוניו ה-3 לשמעון מבית בילגה
- שמעון קונה את המשרה בכסף. חוניו מסרב למסור את הכספים שבאוצר בית המקדש
- חוניו נוסע להפגש עם המלך
- יסון, אחיו של שמעון, מנצל את העדרותו של שמעון וקונה את הכהונה הגדולה על ידי הבטחת כספים רבים למלך
- יסון הופך את ירושלים לפוליס יוונית - אנטיוכיה. הוא מקים בנוסף גם גימנסיון ואפביון. הוא לא עורך תיקון דת [רפורמה] והוא איפשר לקיים את הדת.
- אנטיוכוס מעביר את תפקיד הכוהן הגדול למנלאוס שהבטיח לו כספים גדולים יותר
- פילוג במחנה המתיוונים: יסון - המחנה המתון. מנלאוס - המחנה הקיצוני.
יהודה המכבי ,איור לאורטוריה מאת הנדל
מרד החשמונאים
התדרדרות למרד החשמונאים
פילוג בעם:
- מתיוונים קיצוניים (מנלאוס)
- מתיוונים מתונים (יסון)
- חסידים (השכבות הנמוכות)
מתקיים מאבק בין בית סלווקוס לבית תלמי על השליטה באיזור.
האיזור נכבשב על ידי בית סלווקוס מידי בית תלמי. הדבר בא לביטוי לראשונה בהדחת הכהן הגדול חוניו השלישי ומינויו של שמעון. הדבר עורר מחלוקות בעם שכן תפקיד הכהן הגדול הוא תפקיד ירושתי וכאשר אתה מתחיל את התפקיד, אתה נשאר איתו עד לסוף הימים.
אחיו של שמעון, יסיון, מנצל את העדרותו של שמעון וקונה את הכהונה הגדולה. יסון, ניסה להפוך את ירושלים לפוליס הלניסטית.
לבסוף אנטיוכוס מעביר את הכהונה הגדולה למנלאוס שהבטיח לאנטיוכוס כספים רבים יותר.
אנטיוכוס יוצא למלחמה במצריים מול בית תלמי. בדרכו חזרה שודד את אוצרות בית המקדש בעזרת אחיו של מנלאוס - ליזימכוס.
הסיבות לגזירות אנטיוכוס
פילוג בעם:
- הגזירות באו בעקבות מרד של החסידים בירושלים. המרד פרץ בעקבות שמועה על מותו של אנטיוכוס במצריים. לפי גישה זו המרד קדם לגזירות.
- מאבק פנימי - היוזמה לגזירות הייתה של מנלאוס. הגזירות הן תוצאה של מאבק בין מתיוונים לחסידים.
- אנטיוכוס ראה בדת היהודית המונותאיסטית גורם שמתאים למרד
- אנטיוכוס האמין שהוא יקבל תמיכה לגזירות מהמתיוונים הקיצוניים.
פסל של אנטיוכוס השלישי
תוצאות הגזירות
- קיום הגזירות מרצון - המתיוונים הקיצוניים קיבלו על עצמם את הגזירות
- קיום הגזירות מאונס
- בריחה למדבר
- קידוש השם - נאמנות לדת, שמירה על האורך הדתי.
השתלשלות אירועי המרד
בשנת 167 לפני הספירה התנהלה מלחמת אזרחים בירושלים בין החסידים לבין המתיוונים.
היסטוריונים רואים בשנה זו כשנת פריצת המרד של החסידים שהוביל בסופו של דבר להטלת הגזירות, ולא ההפך כפי שרוב העם היהודי שומע כל חג חנוכה, שבו המרד פרץ לאחר הטלת הגזירות על החסידים.
אנטיוכוס שלח את מפקד הצבא אפולוניוס לדכא את המרד. הוא ערך טבח גדול בחסידים, מקים את החקרה ומחריב את חומות ירושלים. כתוצאה מכך, יש בריחה המונית של החסידים אל הכפרים.
אנטיוכוס ממנה פקידים אשר אוכפים את הגזירות בכפרי יהודה. כאשר מגיע הפקיד היווני למודיעין להכניע את התושבים המקומיים להקריב קורבן לאלילים.
מתתיהו החשמונאי הורס את המזבח והורג את הפקיד ומכאן מתחיל מרד שמאורגן על ידי משפחת החשמונאים
סיכום השתלשלות האירועים
- מינוי מנלאוס לכהן גדול
- השמועה על מות אנטיוכוס במצריים מביאה לפרוץ מהומות בירושלים (חסידים נגד מתיוונים)
- אנטיוכוס חוזר ממצרים ועורך טבח קשה בירושלים. שולח את שר צבאו אפולוניוס לדכא את המרד.
פעולות אפולוניוס:
- בניית החקרה, סמל ההתיוונות
- פריצת חומות ירושלים
- גירוש יהודים מהעיר ולקיחת רכושם
- החסידים מפיצים בעקבות פעולותיו של אפולוניוס את דבר המרד ברחבי הארץ
- גזירות אנטיוכוס -> מרד החשמונאים
שלבי המרד
- (-167)השנה הראשונה, בהנהגת מתיתיהו - קריאה להפיכת גזירות הדת ומאבק בכפייה הדתית
- (-164)הנהגת "יהודה המכבי" - מאבק צבאי לביטל גזירות הדת וטיהור בית המקדש
- המאבק נגד השלטון היווני בארץ. המרד היה אמור להסתיים כאן לאחר השגת המטרות
הגורמים לניצחון של יהודה המכבי
- מרידות במזרח בשלטון הסלווקי
- שיטת הלחימה - לחימת גרילה (ניידים, הסוואה, התקפות פתע)
- מודיעין יעיל
- תמיכת האוכלוסיה המקומית (הסתרה, מודיעין, אספקת מזון)
שאלות הכנה למבחן + תשובות
-
מה היו הסיבות לכך שגולי בבל הצליחו לשמור על ייחודם הדתי - לאומי?
גולי בבל מצליחים לשמור על ייחודם הדתי לאומי ממספר סיבות:
הגולים מוגלים לאותו איזור התיישבות, כולל את המנהיגים והכוהנים שהנהיגו את העם בארץ ישראל, ולכן ההנהגה נשארת זהה ושומרת את הרוח הדתית-לאומית.
בגלל שהגולים חיו באותו איזור ובגלל שניתן לגולים חופש דת, התאפשר להם לשמור על אורך חיים דתי שיתופי בין היהודים.
-
נביאי הנחמה מילאו תפקיד חשוב וחיוני בשמירת הגחלת הלאומית-דתית. כיצד?
נביאי הנחמה ניבאו נבואות לשמירה על האחדות הדתית ולאחידות הלאומית.
יחזקאל הנביא ניבא את חורבן ירושלים ושריפת המקדש, ולכן הגולים היו קשובים לו. הוא ציווה בעיקר שלא לעבוד את האלילים, לקדש את השבת, להקפיד על טהרת המשפחה, לנהוג ביושר ולהמנע מעסקי ריבית.
הוא ניבא שהאלוהים מעניש את הבנים על חטאי אבותיהם ("אבות אכלו בושר ושיני בנים תקהינה") ושאין מה לעשות אלא לקבל את העונש.
הוא הנביא הראשון שהורה שכל אדם אחראי על מעשיו, ושה' דן אותו על מעשיו האחרונים ולא על מעשיו בעבר.
הוא ניבא שגאולת ישראל מוכרחת לבוא, שכל בני עשרת השבטים ישובו ארצה ושאחדותו של העם תהיה תחת מלכות דוד .
נבואות אלו עודדו את העם והותירו בו ציפיות ותקוות שיחזיקו את העם מאוחד.
-
תאר את מצבם הכלכלי ואת מעמדם של גולי בבל.
מצבם הכלכלי של הגולים בבבל היה טוב. נבוכדנצר מלך בבל נתן לגולים להתיישב באיזורים הפוריים ביותר בבבל, ליד הנהרות באיזור מסופוטמיה.
אדמת השלחין של בבל נתנה ייבול משובח יותר מאדמת הבעל שביהודה.
היה קל למצוא עבודה בעיר, ובין הגולים היו חלק שהתעשרו והיו להם עבדים ושפחות.
-
הסבר כיצד השפיע החורבן והגלות על עמדותיהם הדתיות של גולי בבל.
בעקבות חורבן בית במקדש והיציאה לגלות חלו שינויים בתחום הדתי.
בארץ ישראל כל הזמן שבית המקדש היה היה קיים,הוא היה מרכז החיים הדתי והלאומי של ישראל. בבית המקדש נפגשו כל העם לפחות 3 פעמים בשנה.
הכוהנים שמרו את סודות הפולחן לעצמם כידי לשמור על מעמדם העליון בעם.הנביאים היו מנבאים את נבואותיהם בשער הכניסה לבית המקדש.
לאחר החורבן והיציאה לגלות היה צריך למצוא תחליף להקרבת קורבנות ולהמשיך לקיים את הפולחן לה' בגלות,וללא בית מקדש.
לכן הלכו והתפתחו תפילות כעבודת ה' העיקרית ונבנו בתי תפילה
-
מי היו מנהיגי שיבת ציון ומה משמעות הרכב זה של הנהגה?
"זקני יהודה",כלומר ראשי בתי האבות.
זרובבל בן שאלתיאל יהויכין בן יהוצדק וששבצר
-
מה היו הסיבות לשיבת ציון ומדוע גל העליה היה קטן?
הסיבות העיקריות היו בעקבות הצהרת כורש שמורה לגולים לחזור ליהודה ולבניות את בית המקדש.
גל העליה היה קטן מכיוון שמצב הגולים בבל היה טוב מזה שביהודה-,לכן הם העדיפו להשאר בבל.
-
מה היו שיקוליו של כורש לפרסום הכרזתו ליהודים?
כורש מאמין במדיניות סובלנית. הוא חושב שאם יעריצו אותו בעקבות מדיניותו אז לא יהיו מרידות.
כורש הוא פוליתאיסט - מאמין באלים רבים. הוא מייחס את אלם של היהודים כמי שבחר את כורש לשליטה, וכך גם אצל שאר העמים הכבושים [לפי הצהרת כורש].
חוקרים מיחסים את המדיניות של כורש למניעים פוליטים מובהקים. כדי לבסס את שלטונו בקרב היהודים ביקש כורש שיראו בוא יורש חוקי של בית המלוכה.
-
הסבר מהם הגורמים לעיכוב בבניית בית המקדש.
"צרי יהודה" מפריעים בבניית המקדש.
לא היה מספיק תקציב לבניית בית המקדש.
נוצרה מחלוקת בעם: אלו שביקשו לדחות את בניית בית המקדש עד שיפור המצב הכלכלי כדי לבנות בית מכובד
מול החלק השני של העם ואיתם הנביאים שדרשו לבנות את בית המקדש באופן מידי מכיוון שזו המשימה שלשמה הם חזרו לירושלים, וזוהי שליחות שה' מטיל על העם באמצעות הצהרת כורש.
-
הבא שני הסברים למוצאם של השומרונים.
השומרונים נחשדו בנישואי תערובת מהאשורים ושארית הפליטה ולכן הם לא צריכים להכנס לארץ.
לעומת זאת, השומרונים טוענים כי הם אלו שלא הוגלו והמשיכו לקיים את אותו פולחן עוד מימי דוד ושבי ציון הם אלו שחזרו עם דת אחרת.
-
מה היו הסיבות לעוינות שגילו הנוכרים בארץ לשבי ציון?
שבי ציון הגיעו כזרים למקום מושבם מה שגרם לעוינות מצד הנוכרים על שבי ציון שהתיישבו בבתיהם הריקים של הגולים ונדרשים לעזוב את הבתים שבהם הם השתקמו.
-
אילו השפעות היו לעלייה לרגל על חיי הכלכלה של ירושלים?
העלייה לרגל תרמה לכלכלת ירושלים במספר מובנים:
בימים בהם יש עליה לרגל, כל היהודים בעולם עולים לירושלים ונפגשים. בגלל שרובם גרים במקומות מרוחקים מירושלים, הם נאלצים ללון אצל התושבים.
בגלל המרחקים, צאן לקורבן כנראה לא יחזיק מעמד, ולכן נדרשת קניית קורבן בירושלים.
עם העלייה לרגל העולים מביאם איתם למקדש תרומה של מחצית השקל. תרומה זו נועדה אומנם לאחזקת בית המקדש אך שומשה גם לצרכים אחרים של העיר ירושלים.
-
הסבר מדוע היה לעזרא מעמד נכבד בקרב קהילת יהודי בבל.
-
מה הגורמים לגל העליה המתחדש בימי עזרא?
כנראה התחזקות האמונה הדתית בקרב גולי בבל חיזקה את המיהה לציון,ומאז ימי כורש המשיכו היהודים לעלות ליהודה בקבוצות קטנות.
יש המשערים כי מניעים פוליטיים הקשורים בקשיים של ממלכת פרס השפיעו על מתן הייתר העלייה לעזרה
-
מה היו הסמכויות שהעניק המלך ארתחשסתא לעזרא?
- למנות שופטים ודיינים
- לקחת את התרומות שהבבלים נותנים ולקנות איתו פרים, איילים וכבשים ולהקריבם לה'. עם הכסף הנותר הוא נותן לעזרא ולאחיו לעשות כרצונם
-
האם היו סמכויותיו של עזרא מוגבלות? במה ומדוע?
-
"והתערבו זרע הקודש בעמי הארצות" כותב עזרא. למה התכוון עזרא בדברים אלו וכיצד הגיב על כך ומדוע?
-
מה היה פועלו הראשון של עזרא מיד עם הגיעו ליהודה ומדוע?
-
הסבר את המניעים לתביעתו של עזרא מן העם להיבדל מן הנוכרים ולא לגייר אותם.
המניעים של עזרא להבדל מן הנוכרים הם:
- תפיסת זרע הקודש
- מוצא יהודי
- היו בגלות בבל והטהרו מכל עבודה זרה
- הגישה הבדלנית - היבדלות מכל העמים האחרים. יש ליצור הפרדה ברורה בין מי שנחשב זרע הקודש לבין עמי הארצות.
- מצב היהדות - אי ידיעת המצוות שגורמת לאי קיומן
Warning: mysql_connect(): Access denied for user '184008'@'localhost' (using password: YES) in /home/vhosts/axis.orgfree.com/history/index.php on line 1233
Could not connect: Access denied for user '184008'@'localhost' (using password: YES)